PlanCake

ברוכים הבאים ל-PlanCake

PlanCake מאפשר לכם לקרוא קובצי Markdown בנוחות ולהשאיר הערות בדיוק במקום הנכון. הוא מציג קובץ כפי שהוא אמור להיקרא: כותרות אמיתיות, רשימות, טבלאות ובלוקים של קוד, במקום סימני גדר וכוכביות. הוא נבנה עבור תוכניות היישום הארוכות שכותבים עוזרי תכנות מבוססי בינה מלאכותית — לעיתים קרובות 800 שורות ויותר — אבל הוא עובד עם כל קובץ Markdown.

קריאה היא רק חצי מהסקירה. החצי השני הוא לומר מה אתם חושבים: „השלב הזה שגוי”, „בצעו קודם את זה”. ב-PlanCake לוחצים על הפסקה, פריט הרשימה, הכותרת, שורת הטבלה או בלוק הקוד שעליו רוצים להעיר, או מקישים Enter עליו, ומקלידים את ההערה. PlanCake כותב אותה ישירות לתוך קובץ ה-Markdown, מיד אחרי הבלוק הזה, בין זוג סמנים. אינכם צריכים לספור שורות או לחשב לאן ההערה שייכת — PlanCake יודע מאילו שורות בקובץ הגיע כל בלוק. מי שיקרא את הקובץ הבא בתור, קולגה או עוזר בינה מלאכותית כמו Claude, ימצא את ההערות שלכם בדיוק במקום הנכון.

כמה דברים שכדאי לדעת מראש. PlanCake אינו עורך טקסט: מלבד ההערות שלכם ותיבות הסימון של רשימות המשימות, הוא לעולם לא משנה את הטקסט של מסמך. אין כלום לשמור — כל הערה נמצאת בקובץ ברגע שאתם מאשרים אותה. PlanCake פועל על Windows 10 ו-11 (64 סיביות), וכל דבר בו עובד באותה מידה טובה עם העכבר, מהמקלדת בלבד, ועם קורא מסך.

התחלה מהירה

1. פתחו תוכנית: הפעילו את PlanCake מתפריט ה-Start וגררו קובץ Markdown אל החלון שלו, או הקישו Ctrl+O ובחרו את הקובץ. משורת הפקודה, plancake plan.md עושה את אותו הדבר.
2. קראו אותו. כותרות, רשימות, טבלאות וקוד מוצגים מעוצבים; גללו עם גלגלת העכבר או עם מקשי החצים והדפדוף.
3. כשאתם מגיעים למשהו שעליו תרצו להעיר, לחצו עליו. מהמקלדת, הקישו Alt+Shift+חץ למטה או Alt+Shift+חץ למעלה כדי לעבור מבלוק לבלוק עד שהוא מסומן במסגרת, ואז הקישו Enter. תיבת הדו-שיח הוספת הערה נפתחת עם הסמן בתיבת ההערה.
4. הקלידו את ההערה שלכם והקישו Enter, או לחצו על אישור. ההערה מופיעה מיד אחרי הבלוק, ושורת המצב אומרת „ההערה נוספה”. היא כבר נמצאת בקובץ.
5. המשיכו לקרוא ולהוסיף הערות. כשתסיימו, סגרו את החלון — אין כלום לשמור.

התקנת PlanCake

PlanCake מגיע בשתי צורות: תוכנת התקנה, שמסדרת הכול בשבילכם, וגרסה ניידת, שרצה מכל תיקייה, כולל דיסק USB. שתיהן פועלות באותו אופן ברגע שהן רצות; הן נבדלות רק במקום שבו PlanCake שומר את ההגדרות שלו. הורידו את אחת מהן מאתר PlanCake.

באמצעות תוכנת ההתקנה

הריצו את תוכנת ההתקנה ועקבו אחר השלבים שלה. מלבד PlanCake עצמו, היא דואגת גם למה ש-PlanCake זקוק לו כדי לפעול: היא מתקינה את .NET 10 Desktop Runtime ואת Microsoft Edge WebView2 Runtime אם המחשב שלכם עדיין לא כולל אותם. היא גם מוסיפה את PlanCake ל-PATH שלכם, כך שהפקודה plancake פועלת בכל חלון PowerShell או שורת הפקודה חדש.

ההגדרות שלכם נשמרות ב-%APPDATA%\Oire\PlanCake.

תוכנת ההתקנה מוסיפה את PlanCake לתפריט התחל, יחד עם קיצור דרך למדריך הזה בשפה שבחרתם לתוכנת ההתקנה.

PlanCake אינו חתום בתעודת חתימת קוד. לכן בפעם הראשונה שתריצו את תוכנת ההתקנה, או את plancake.exe מקובץ ה-zip הנייד, Windows SmartScreen עשוי להציג את ההודעה „Windows הגן על המחשב שלך” ומפרסם לא ידוע. כדי להמשיך, בחרו מידע נוסף ואז הפעל בכל זאת.

הגרסה הניידת

חלצו את קובץ ה-zip לכל תיקייה שתרצו והריצו משם את plancake.exe. קובץ ה-zip כולל תיקייה ריקה בשם userdata לצד plancake.exe; כל עוד תיקייה זו קיימת, PlanCake שומר את ההגדרות שלו בתוכה ואינו כותב דבר לפרופיל המשתמש שלכם. מחקו או שנו את שם התיקייה userdata, ו-PlanCake יחזור להשתמש ב-%APPDATA%\Oire\PlanCake.

הגרסה הניידת אינה מתקינה דבר, כך שהמחשב שלכם צריך כבר להכיל את .NET 10 Desktop Runtime ואת Microsoft Edge WebView2 Runtime. Windows 11 מגיע עם WebView2 מובנה; אם הוא חסר, PlanCake יגיד לכם זאת עם ההפעלה ויציע לפתוח את עמוד ההורדה.

כדי להשתמש בפקודה plancake עם הגרסה הניידת, הקלידו את הנתיב המלא שלה או הוסיפו את התיקייה שלה ל-PATH בעצמכם.

הסרת PlanCake

הסירו את PlanCake מאפליקציות בהגדרות Windows, או באמצעות הסר את PlanCake בתפריט התחל. תוכנת ההסרה מוציאה את PlanCake מה-PATH שלכם ושואלת אם להסיר גם את ההגדרות והיומנים; קובצי ה-Markdown שלכם וההערות שבהם לעולם אינם מושפעים. הגרסה הניידת אינה מתקינה דבר: כדי להסיר אותה, מחקו את התיקייה שלה.

אם אתם עובדים בחשבון Windows רגיל ומנהל מקליד את הסיסמה שלו כדי לאשר את ההסרה, תוכנת ההסרה פועלת בתור אותו מנהל ומחפשת את ההגדרות שלו, לא שלכם, ולכן אינה שואלת עליהן. ההגדרות והיומנים שלכם נשארים אז ב-%APPDATA%\Oire\PlanCake וב-%LOCALAPPDATA%\Oire\PlanCake; מחקו את התיקיות האלה בעצמכם אם אינכם צריכים אותן עוד.

פקודה קצרה יותר: pk

אם אתם פותחים תוכניות משורת הפקודה כל היום, תוכלו לתת ל-PlanCake שם בן שתי אותיות. PlanCake לא מסדר את זה בשבילכם; זוהי שורה אחת בפרופיל המעטפת (shell) שלכם.

• ב-PowerShell, הוסיפו את השורה הזאת לפרופיל שלכם (הקובץ שאת הנתיב שלו מחזיק המשתנה $PROFILE):

  Set-Alias pk plancake

• ב-bash, הוסיפו את השורה הזאת לקובץ .bashrc שלכם:

  alias pk=plancake

לאחר מכן, pk plan.md פותח תוכנית, וכל פקודה בעבודה משורת הפקודה פועלת עם pk במקום plancake.

החלון הראשי

לחלון יש שורת תפריטים בראש, המסמך מימין, רשימת ההערות משמאל, ושורת מצב בתחתית ממש. שורת הכותרת מציגה את שם הקובץ הפתוח, לדוגמה plan.md - PlanCake.

כדי לתת למסמך או לרשימת ההערות יותר מקום, גררו את הגבול ביניהם. מהמקלדת, בחרו הרחב רשימת הערות או הצר רשימת הערות בתפריט תצוגה: כל אחת מהן מזיזה את הגבול בעשירית מהרוחב ששניהם חולקים, למספר עגול — מ-32 אחוזים, לדוגמה, הרשימה הופכת ל-40 אחוזים ברוחב, או ל-30 אחוזים. שורת המצב מודיעה על החלק החדש, כגון „רשימת הערות 40%”. אף צד לא יכול להצטמצם עד היעלמות: הרשימה נשארת ברוחב של לפחות כ-150 פיקסלים, והמסמך בכ-200. בגבול הזה הגבול נשאר במקומו, ושורת המצב חוזרת על החלק הנוכחי. שתי הפקודות אינן זמינות כאשר רשימת ההערות מוסתרת.

PlanCake זוכר את הגודל והמיקום של החלון, אם הוא היה מוגדל, את רוחב רשימת ההערות ואת גודל התצוגה: החלון הבא נפתח באותו אופן, על מסך שעדיין מחובר. החלון הראשון לגמרי מותאם למסך שבו הוא נפתח.

המסמך

זהו קובץ ה-Markdown שלכם, מעוצב. כאשר PlanCake פותח קובץ, הוא מתחיל מלמעלה. גם ההערות שלכם מופיעות בתוך המסמך, כל אחת מיד אחרי הבלוק שאליו היא שייכת ומופרדת מהטקסט של התוכנית, כדי שתוכלו לראות במבט חטוף מה שלכם.

רשימת ההערות

רשימת ההערות אוספת כל הערה בקובץ למקום אחד, לפי סדר הופעתן. יש לה שלוש עמודות:

הערה

המשפט הראשון של ההערה בשורה אחת, בלי סימני פיסוק של Markdown. העמודה תופסת את כל הרוחב ששתי האחרות משאירות. השהו את מצביע העכבר על שורה כדי לראות את ההערה כולה.

שורות

היכן ההערה נמצאת בקובץ: 12 עבור הערה בת שורה אחת, 12-14 עבור הערה ארוכה יותר.

בלוק

המשפט הראשון של הבלוק שאחריו באה ההערה, כדי שתדעו על מה מדובר בלי לגשת לשם. בשתי העמודות, משפט ארוך מאוד מקוצר במידת האפשר בפסיק, בנקודתיים או במקף.

כדי לעבור להערה במסמך, הקישו Enter על השורה שלה או לחצו עליה לחיצה כפולה; הפוקוס עובר להערה. כדי למחוק הערה, בחרו אותה והקישו Delete; הבחירה עוברת אז להערה הקרובה ביותר שנותרה, כך שלעולם לא תאבדו את מיקומכם ברשימה. לחצו לחיצה ימנית על שורה, או הקישו את מקש יישומים או Shift+F10, לקבלת תפריט עם ערוך הערה ומחק הערה.

אם תעדיפו את כל החלון עבור המסמך, בחרו רשימת הערות בתפריט תצוגה. הפעולה מסתירה את הרשימה, ובחירה בה שוב מציגה אותה; שורת המצב אומרת „רשימת ההערות מוסתרת” או „רשימת ההערות מוצגת”. PlanCake זוכר את הבחירה: זו אותה הגדרה כמו הצג את רשימת ההערות בהגדרות, כך שחלונות חדשים נפתחים באותו אופן, וחלונות פתוחים אחרים מתעדכנים ברגע שתעברו אליהם.

מעבר בין המסמך לרשימה

לחצו במקום שבו אתם רוצים לעבוד, או הקישו F6 כדי לעבור בין המסמך לרשימת ההערות. אם ברשימה אין הערות, שורת המצב אומרת „אין הערות”.

גם Tab עובד: הקשה על Tab אחרי הקישור או תיבת הסימון האחרונים במסמך מעבירה אתכם לרשימת ההערות, וכך גם Shift+Tab מהראשונים שבהם. מהרשימה, Tab ו-Shift+Tab מחזירים אתכם למסמך.

כאשר רשימת ההערות מוסתרת, גם F6 וגם Tab משאירים אתכם במסמך. F6 מעביר את הפוקוס; הוא אינו מחזיר רשימה מוסתרת. השתמשו בתצוגה, רשימת הערות לשם כך.

הודעות מצב

שום דבר ש-PlanCake עושה לא קורה בשקט. כל שינוי — הערה שנוספה, משימה שסומנה, קובץ שנטען מחדש, הורדה שהסתיימה — מאושר בהודעה קצרה בשורת המצב שבתחתית החלון, כגון „ההערה נוספה” או „הקובץ נטען מחדש”. ההודעה נשארת שם עד שההודעה הבאה מחליפה אותה.

שאלות ש-PlanCake שואל

כאשר PlanCake שואל אתכם שאלת כן-או-לא — למחוק הערה זו? לסמן משימה זו? לטעון קובץ זה מחדש? — הקשה על Escape עונה לא, וכך גם סגירת השאלה בכפתור הסגירה שלה. תמיד תוכלו לסגת בלי לבחור דבר.

בתיבות הדו-שיח האחרות — הוספת הערה, הגדרות, פתיחה מקישור — Escape הוא כפתור הביטול: הוא סוגר את תיבת הדו-שיח ומבטל את מה שהקלדתם. בקיצורי מקלדת ובאודות PlanCake, Escape פשוט סוגר אותן.

שימוש בקורא מסך

PlanCake נבנה מתוך מחשבה על קוראי מסך, וכמה פרטים כדאי לדעת אם אתם משתמשים באחד:

• המסמך הוא דף אינטרנט, כך שאתם קוראים אותו עם מקשי הניווט הרגילים של קורא המסך שלכם ברשת — לפי כותרת, רשימה, טבלה וכן הלאה. כדי להעיר על בלוק, עברו אליו והקישו Enter; אתם נשארים במצב הקריאה שלכם, באותו מקום. אחרי השמירה, אתם מגיעים להערה החדשה.
• כל הודעת מצב נאמרת בקול בכל מקום שבו נמצא הפוקוס שלכם, כך שאתם שומעים „ההערה נוספה”, „אין עוד הערות” או „הקובץ נטען מחדש” בלי לחפש את שורת המצב. אם פספסתם הודעה, הפקודה של קורא המסך שלכם לקריאת שורת המצב, או לחזרה על ההודעה האחרונה, קוראת אותה שוב.
• כל הערה במסמך היא אזור בשם „הערת משתמש”, כדי שתוכלו להבחין בינה לבין הטקסט של התוכנית עצמה.
• ההגדרה שפת מסמך מודיעה לקורא המסך שלכם באיזה קול לקרוא את התוכנית, ללא תלות בשפת הממשק: תוכנית באנגלית נקראת בקול אנגלי גם אם Windows ו-PlanCake בעברית.
• כאשר הקובץ נטען מחדש בעקבות שינוי חיצוני, הדף מתעדכן במקומו, כך שמיקום הקריאה שלכם נשאר איפה שהיה.
• Ctrl+A אינו בוחר את כל המסמך, בכוונה: בחירת טקסט נשארת בידי הפקודות של קורא המסך שלכם.

פתיחת קובץ

תוכניות מגיעות אליכם בדרכים רבות: קובץ בדיסק, נתיב שמישהו הדביק בצ'אט, קישור ל-GitHub. PlanCake יכול לפתוח את כולן ישירות, בלי שתצטרכו לשמור דבר קודם. בכל דרך שבה תשתמשו, קובץ שנפתח מחדש מתחיל תמיד מלמעלה.

כשאין קובץ פתוח, החלון מפרט את הדרכים לפתוח קובץ, עם המקשים שלהן. פתיחת קובץ גדול עשויה להימשך רגע: אם היא נמשכת יותר מחצי שנייה, או שהקובץ גדול מ-1 MB, PlanCake מציג את תיבת הדו-שיח פתיחת קובץ עם מחוון התקדמות. הקישו Escape או לחצו על ביטול כדי להפסיק; הקובץ שהיה פתוח נשאר כפי שהיה.

משורת הפקודה

הקלידו plancake ואחריו את הקובץ:

plancake docs\plans\001-plan.md

חלון נפתח עם הקובץ הזה. הקלידו רק plancake לחלון ריק. תוכלו גם לגרור קובץ Markdown אל plancake.exe או אל קיצור דרך אליו.

מתיבת הדו-שיח פתיחה או בגרירה

גררו קובץ Markdown מסייר הקבצים ושחררו אותו על חלון PlanCake. או הקישו Ctrl+O, או בחרו פתח בתפריט קובץ: תיבת הדו-שיח הרגילה של Windows לפתיחת קבצים מציגה קובצי Markdown (.md ו-.markdown); שנו את סוג הקובץ לכל הקבצים כדי לראות הכול.

מלוח הגזירים

הקישו Ctrl+V בחלון PlanCake, או בחרו פתח מלוח הגזירים בתפריט קובץ. PlanCake בודק מה העתקתם:

• קובץ שהועתק בסייר הקבצים: PlanCake פותח אותו. אם העתקתם כמה קבצים, הוא פותח את קובץ ה-Markdown הראשון ביניהם.
• נתיב שהועתק כטקסט, עם או בלי מירכאות (העתק כנתיב של סייר הקבצים מוסיף אותן): PlanCake פותח את הקובץ הזה.
• קישור אינטרנט שמתחיל ב-http:// או ב-https://: PlanCake מוריד את הקובץ ופותח אותו, כפי שמתואר בסעיף הבא.

אם לוח הגזירים מכיל משהו אחר, שורת המצב אומרת „אין בלוח הגזירים קובץ Markdown או קישור.”

מקישור באינטרנט

נניח שקולגה שולח לכם קישור לתוכנית ב-GitHub. הקישו Ctrl+L, או בחרו פתח מקישור בתפריט קובץ. תיבת הקישור כבר מלאה אם לוח הגזירים מכיל קישור; אחרת הדביקו או הקלידו אותו. הקישו Enter או לחצו על אישור כדי להוריד; הקישו Escape או לחצו על ביטול כדי לוותר.

שורת המצב מציגה „מוריד מ-github.com...” וכשההורדה מסתיימת, היכן הקובץ נשמר; ואז התוכנית נפתחת. הורדות מגיעות לתיקיית ההורדות של Windows שלכם, תחת שם הקובץ עצמו, ותמיד כקובץ Markdown: לקישור לקובץ מסוג אחר מתווספת הסיומת .md, כך ש-tool.bat נשמר כ-tool.bat.md ולעולם לא יכול לרוץ. כמו דפדפן, PlanCake מסמן את הקובץ כקובץ שהורד מהאינטרנט; אם קובץ בשם הזה כבר נמצא שם, PlanCake מוסיף מספר, כגון plan (2).md, כפי שדפדפן עושה. מכיוון שהקובץ שהורד הוא קובץ רגיל בדיסק שלכם, ההערות שלכם נשמרות בו כמו בכל קובץ אחר.

כמה דברים שכדאי לדעת על קישורים:

• תוכלו להדביק קישור רגיל של עמוד קובץ ב-GitHub; PlanCake מביא את ה-Markdown הגולמי שמאחוריו.
• קישור לעמוד אינטרנט רגיל, ולא לקובץ Markdown, נדחה: „קישור זה מוביל לדף אינטרנט, לא לקובץ Markdown.”
• הורדה נעצרת אחרי 30 שניות, וקבצים גדולים מ-10 MB אינם מורדים.

חלון אחד לכל קובץ

כל קובץ מקבל חלון משלו, וקובץ לעולם אינו פתוח בשני חלונות בו זמנית. אם תפתחו קובץ שכבר פתוח בחלון PlanCake אחר — משורת הפקודה, מלוח הגזירים, מכל מקום — PlanCake מעביר את החלון הזה לחזית במקום לפתוח חלון שני. כך שני חלונות לעולם לא יכולים לכתוב הערות סותרות לאותו קובץ.

קריאת מסמך

תנועה במסמך

גללו עם גלגלת העכבר או פס הגלילה, או השתמשו במקשי החצים, Page Up, Page Down, Home ו-End. Tab עובר מקישור לקישור ומתיבת סימון לתיבת סימון. בחרו טקסט עם העכבר והעתיקו אותו עם Ctrl+C כמו בכל תוכנית אחרת; סיום בחירה לעולם אינו פותח את תיבת הדו-שיח של ההערה.

כדי לעבוד על בלוק מסוים מהמקלדת — פסקה, כותרת, פריט רשימה, שורת טבלה, בלוק קוד או הערה — הקישו Alt+Shift+חץ למטה עבור הבלוק הבא ו-Alt+Shift+חץ למעלה עבור הקודם, או בחרו בלוק הבא ובלוק קודם בתפריט הערות. הבלוק מקבל מסגרת וגולל לתצוגה. הקישו Enter כדי להוסיף לו הערה (או לערוך אותו, אם הוא הערה), או את מקש יישומים עבור התפריט שלו. בתחילת המסמך או בסופו, שורת המצב אומרת „אין עוד בלוקים”.

המעבר מתחיל מהבלוק או ההערה שעליהם עבדתם או שאליהם עברתם לאחרונה. אם עדיין אין כזה, Alt+Shift+חץ למטה עובר לבלוק הראשון שאתם רואים ו-Alt+Shift+חץ למעלה לאחרון. ברשימת ההערות, המקשים האלה עוברים לבלוק במסמך ומעמידים אתכם שם.

מעקב אחר קישורים וחזרה אחורה

לחצו על קישור, או הקישו Enter עליו, ו-PlanCake עושה את מה שהגיוני עבור המקום שאליו הוא מפנה:

• קישור אינטרנט נפתח בדפדפן ברירת המחדל שלכם.
• קישור לקובץ Markdown אחר לצד זה נפתח באותו קובץ ב-PlanCake, באותו חלון.
• קישור לתיקייה פותח אותה בסייר הקבצים, וקישור לקובץ טקסט, לקובץ PDF או לתמונה פותח אותם עם התוכנית ש-Windows משתמש בה עבורם. כל קובץ אחר (תוכנה, סקריפט כגון .bat, .js או .py, או כל סוג אחר שפתיחתו עלולה להפעיל משהו) לעולם אינו נפתח מקישור, מה שלא יהיה כתוב בו: PlanCake שואל במקום זאת אם להציג את הקובץ בסייר הקבצים. PlanCake אינו עוקב אחר קישור לקובץ בשיתוף רשת של מחשב אחר.
• קישור לכותרת באותו מסמך מעביר אתכם לכותרת ההיא.
• אם קישור מפנה לקובץ שאינו קיים, שורת המצב אומרת זאת ומציגה את הנתיב.

PlanCake זוכר את הקבצים שפתחתם בחלון ואת המקום שבו הייתם בכל אחד מהם, כמו היסטוריה של דפדפן. הקישו Alt+חץ שמאלה או Backspace, או בחרו אחורה בתפריט תצוגה, כדי לחזור לקובץ הקודם, בדיוק במקום שבו עזבתם אותו. Alt+חץ ימינה או קדימה ממשיכים קדימה שוב. בקצוות ההיסטוריה, שורת המצב אומרת „אין קובץ קודם” או „אין קובץ הבא”. אם קובץ בהיסטוריה נמחק מאז, PlanCake אומר זאת ומדלג עליו.

פתיחת קובץ בכל דרך אחרת — עם Ctrl+O, בגרירה, מלוח הגזירים, מקישור — גם מוסיפה אותו להיסטוריה, כך שאחורה תמיד מחזיר אתכם למה שקראתם קודם.

שינוי גודל התצוגה

כדי להגדיל את הטקסט, הקישו Ctrl+פלוס; כדי להקטין אותו, הקישו Ctrl+מינוס. גם המקשים במקלדת הנומרית עובדים, וכך גם הגדל תצוגה והקטן תצוגה בתפריט תצוגה. כל צעד משנה את הגודל ב-10 אחוזים, בין 50 ל-300 אחוזים, ושורת המצב מציגה את הגודל החדש, לדוגמה „גודל תצוגה 120%”. הקישו Ctrl+0 כדי לחזור ל-100 אחוזים. החלון הבא שתפתחו יתחיל באותו גודל תצוגה.

שפת המסמך

PlanCake שומר על הפרדה בין שתי שפות: שפת התפריטים ותיבות הדו-שיח שלו, ושפת הכתיבה של המסמך. מעבר הממשק לצרפתית לא הופך תוכנית באנגלית לצרפתית. שפת המסמך משנה כאשר התוכנית נקראת בקול (ראו שימוש בקורא מסך) ועוזרת ל-PlanCake לזהות קידודי קבצים ישנים (ראו קבצים שאינם ב-UTF-8).

מסמכים חדשים משתמשים בשפת המסמך מההגדרות, אנגלית אלא אם תשנו זאת. כדי לקבוע שפה אחרת עבור קובץ מסוים אחד, בחרו שפת מסמך בתפריט תצוגה ובחרו אותה. זה חל על הקובץ הפתוח בלבד; הקובץ הבא שתפתחו ישתמש שוב בשפה מההגדרות.

הוספת הערות

הוספת הערה

1. לחצו על הפסקה, הכותרת, פריט הרשימה, שורת הטבלה או בלוק הקוד שעליו תרצו להעיר. הבלוק שמתחת למצביע העכבר מודגש, כך שרואים לאיזה בלוק לחיצה תוסיף הערה. מהמקלדת, עברו אליו עם Alt+Shift+חץ למטה או Alt+Shift+חץ למעלה (ראו תנועה במסמך) והקישו Enter. תיבת הדו-שיח הוספת הערה נפתחת. היא מציגה את תחילת הבלוק תחת הערה על, כדי שתוכלו לוודא שבחרתם בבלוק הנכון, ומעמידה את הסמן בתיבת ההערה.
2. הקלידו את ההערה שלכם. כדי להתחיל שורה חדשה בתוכה, הקישו Ctrl+Enter.
3. הקישו Enter או לחצו על אישור כדי לשמור; הקישו Escape או לחצו על ביטול כדי לוותר. אישור נשאר לא זמין כל עוד התיבה ריקה, והקשה על Enter רק אומרת אז „הקלידו קודם הערה.”

PlanCake כותב את ההערה לקובץ מיד, ממש אחרי הבלוק. המסמך מתעדכן, שורת המצב אומרת „ההערה נוספה”, וההערה החדשה נמצאת איפה שאתם עכשיו. היא גם מופיעה ברשימת ההערות.

מספיקה לחיצה אחת; לחיצה כפולה לא עושה יותר מלחיצה אחת. בחירת טקסט עם העכבר אינה פותחת את תיבת הדו-שיח, כך שתוכלו עדיין לבחור ולהעתיק טקסט כרגיל.

אם תעדיפו ש-Enter יתחיל שורה חדשה ו-Ctrl+Enter ישמור, שנו את Enter בחלון ההערה בהגדרות. אם תרצו שלחיצה או Enter על בלוק יפתחו תפריט במקום את תיבת הדו-שיח — לדוגמה, מכיוון שאתם לעיתים קרובות לוחצים כדי למקם את עצמכם ומוסיפים הערות בטעות — שנו את Enter או לחיצה על בלוק. שתיהן מתוארות בהגדרות ההערות.

תוכלו גם להוסיף הערה דרך תפריט ההקשר: לחצו לחיצה ימנית על בלוק, או הקישו את מקש יישומים או Shift+F10 עליו, ובחרו הוסף הערה.

עריכת הערה

לחצו על ההערה במסמך, או עברו אליה עם F9 או Alt+Shift+חץ למטה והקישו Enter. אותה תיבת דו-שיח נפתחת, בכותרת עריכת הערה ומלאה בטקסט של ההערה. שנו אותו ושמרו; שורת המצב אומרת „ההערה נערכה”.

תוכלו גם לפתוח הערה לעריכה מרשימת ההערות, דרך תפריט ההקשר, או עם ערוך הערה בתפריט הערות.

מחיקת הערות

כדי למחוק הערה אחת, בחרו אותה ברשימת ההערות והקישו Delete. או לחצו לחיצה ימנית על ההערה, במסמך או ברשימה, או הקישו את מקש יישומים או Shift+F10 עליה, ובחרו מחק הערה. PlanCake שואל „למחוק הערה זו?” ומציג את הטקסט שלה; לחצו כן או הקישו Enter. שורת המצב אומרת „ההערה נמחקה”. אם תעדיפו שלא תישאלו בכל פעם, כבו את שאל לפני מחיקת הערה בהגדרות.

כדי להסיר את כל ההערות מהקובץ בבת אחת — למשל, אחרי שכותב התוכנית עבר על כולן — בחרו מחק את כל ההערות בתפריט עריכה. PlanCake תמיד שואל קודם, עם מספר ההערות, לא משנה מה ההגדרה אומרת.

מעבר מהערה להערה

הקישו F9 להערה הבאה ו-Shift+F9 להערה הקודמת, או השתמשו בהערה הבאה והערה קודמת בתפריט הערות. במסמך, זה מעביר אתכם להערה; ברשימת ההערות, זה מזיז את הבחירה. אחרי ההערה האחרונה או לפני הראשונה, שורת המצב אומרת „אין עוד הערות”.

ביטול שינוי

הקישו Ctrl+Z כדי לבטל ו-Ctrl+Y כדי לבצע שוב, או השתמשו בבטל ובצע שוב בתפריט עריכה. זה מכסה כל דבר ש-PlanCake כותב: הוספת הערות, עריכתן ומחיקתן, מחיקת כל ההערות, וסימון או ביטול סימון של משימות. שורת המצב מודיעה לכם מה בוטל או בוצע שוב, לדוגמה „הוספת ההערה בוטלה” או „סימון המשימה בוצע שוב”, ו„אין מה לבטל” כשאין מה שנותר.

ביטול פועל רק כל עוד הקובץ עדיין מכיל את מה ש-PlanCake כתב לאחרונה. אם משהו אחר שינה את הקובץ מאז, PlanCake לא מבטל מעל השינוי הזה; הוא אומר „הקובץ השתנה, ולכן אין עוד מה לבטל או לבצע שוב.”

עיצוב בתוך הערה

תוכלו להשתמש ב-Markdown בהערה: הדגשה, קוד מוטבע, קישורים, רשימות, ואפילו בלוק קוד. במסמך ההערה מוצגת מעוצבת, בעוד שהקובץ שומר בדיוק את מה שהקלדתם.

שני חריגים שומרים על שלמות המבנה של התוכנית. כותרת שאתם מקלידים בהערה מוצגת כטקסט מודגש, לא ככותרת אמיתית, כך שההערות שלכם לעולם לא מתערבבות עם הכותרות של התוכנית עצמה. ותגי HTML שאתם מקלידים מוצגים כטקסט רגיל.

הערה לא יכולה להכיל את סמן הסגירה שלה עצמה, [/usernote] כברירת מחדל, כי זה יסיים אותה מוקדם מדי. אם אתם משתמשים בסמן יחיד בלי סמן סגירה (ראו הגדרות ההערות), הערה לא יכולה להכיל את הסמן הזה, כי זה יתחיל הערה שנייה. אם תקלידו אחד מהם, PlanCake משאיר את תיבת הדו-שיח פתוחה ומסביר מדוע.

איך הערה נראית בקובץ

הערות הן טקסט רגיל בקובץ ה-Markdown שלכם, עטופות בזוג סמנים. הערה על פסקה נראית כך:

Back up the database before you run the migration.
[usernote]Also back up the uploads folder.[/usernote]

מי שפותח את הקובץ בעורך טקסט, וכל כלי שקורא אותו, רואה את ההערות שלכם. תוכלו אפילו לכתוב הערות ביד באותה צורה, ו-PlanCake יציג אותן כמו שלו. כדי להשתמש בסמנים שונים, ראו הגדרות ההערות.

סמנים בתוך קוד אינם הערות: בין גרשים הפוכים, כמו ב-`[usernote]`, או בתוך בלוק קוד. גם סמנים בתוך HTML גולמי אינם הערות: בין <!-- ל--->, או בתוך בלוק <pre>, <script>, <style> או <textarea>, מהתג הפותח ועד התג הסוגר. אם ההגדרה סמן פתיחה מתחילה בעצמה ב-<!--, סמנים בין <!-- ל---> עדיין נחשבים להערות. תוכנית או מדריך שמציגים את הסמנים כדוגמה שומרים עליהם כפי שהם, והחלון והפקודות לא נוגעים בהם. PlanCake עצמו לעולם לא כותב הערה בתוך קוד: הערה על בלוק קוד נכתבת בשורה שאחריו.

העתקת הטקסט של בלוק

כדי להעתיק פסקה, פריט רשימה או בלוק אחר בלי סימני הפיסוק של Markdown שלו, לחצו לחיצה ימנית עליו, או הקישו את מקש יישומים או Shift+F10 עליו, ובחרו העתק טקסט של הבלוק. שורת המצב אומרת „טקסט הבלוק הועתק”.

סימון משימות

תוכניות רבות מכילות רשימות משימות — שורות כגון - [ ] Write the tests בקובץ. PlanCake מציג אותן כתיבות סימון אמיתיות, כך שתוכלו לסמן שלבים תוך כדי תנועה בלי לפתוח עורך.

1. לחצו על תיבת הסימון, או הקישו רווח או Enter עליה.
2. PlanCake שואל „לסמן משימה זו כבוצעה? הקובץ בדיסק ישתנה.” (או „לסמן משימה זו כלא בוצעה? הקובץ בדיסק ישתנה.” עבור משימה מסומנת) ומציג את המשימה. לחצו כן או הקישו Enter. אם תענו לא, תיבת הסימון נשארת בדיוק כפי שהייתה.
3. PlanCake כותב [x] או [ ] באותה שורה בקובץ. אתם נשארים על תיבת הסימון, ושורת המצב אומרת „המשימה סומנה” או „הסימון של המשימה הוסר”.

אם אתם מסמנים משימות לעיתים קרובות ולא צריכים את השאלה, כבו את שאל לפני סימון משימה או ביטול הסימון שלה בהגדרות. Ctrl+Z מבטל סימון כמו כל שינוי אחר.

משימה עם תת-משימות, חלקן בוצעו וחלקן לא, מוצגת כמסומנת חלקית. זוהי רק תצוגה: ל-Markdown אין מצב שלישי, כך שדבר לא נכתב עבורה. סימון משימה כזו מסמן כבוצעה רק את המשימה עצמה — השורות של תת-המשימות שלה לעולם לא נגעות.

כאשר הקובץ משתנה מחוץ ל-PlanCake

תוכנית שנמצאת בסקירה לעיתים רחוקות עומדת במקום: עוזר בינה מלאכותית מעדכן אותה, קולגה עורך אותה, בקרת גרסאות מביאה גרסה חדשה. PlanCake מבחין כאשר הקובץ הפתוח משתנה בדיסק וטוען אותו מחדש מיד. שורת המצב אומרת „הקובץ נטען מחדש”, ואתם נשארים איפה שקראתם — הדף מתעדכן במקומו במקום לקפוץ בחזרה לראש.

אם תעדיפו להחליט בעצמכם, קבעו את כאשר הקובץ משתנה בדיסק לשאל לפני טעינה מחדש בהגדרות. PlanCake ישאל אז אם לטעון מחדש. אם תענו לא, הוא יאמר לכם ש-F5 טוען את הקובץ מחדש בכל פעם שתהיו מוכנים.

אם הקובץ נמחק, שמו שונה או הוא הועבר, PlanCake אומר לכם זאת, ופקודות ההערות אינן זמינות עד שהקובץ יחזור. כשהוא מופיע מחדש באותו מקום, PlanCake אומר שהוא חזר וטוען אותו מחדש.

PlanCake לעולם לא כותב מעל שינוי שהוא לא ראה. נניח שהקובץ משתנה בזמן שאתם מקלידים הערה. כשאתם שומרים, PlanCake מסרב לכתוב, מציג את הקובץ כפי שהוא עכשיו, ואומר „הקובץ השתנה. נסו שוב.” שום דבר לא אובד בשני הצדדים: הוסיפו את ההערה שלכם שוב, והיא תיכנס לגרסה הנוכחית של הקובץ.

קבצים שאינם ב-UTF-8

כמעט כל קובץ Markdown היום הוא ב-UTF-8. קבצים ישנים יותר, בעיקר בשפות כמו רוסית או עברית, נשמרים לעיתים בקידוד Windows ישן במקום. PlanCake פותח ומציג אותם כהלכה, אבל כברירת מחדל הוא לא כותב אליהם: הקובץ נפתח לקריאה בלבד, ו-PlanCake אומר לכם זאת, בציון הקידוד, לדוגמה „קובץ זה אינו ב-UTF-8, ולכן הוא נפתח לקריאה בלבד כ-Windows-1251. לא ניתן להוסיף לו הערות. כדי להמיר אותו ל-UTF-8, הפעילו בהגדרות את ההמרה של קבצים שאינם ב-UTF-8.”

כדי להוסיף הערות לקבצים כאלה, הפעילו את המר ל-UTF-8 בעת הפתיחה בהגדרות מתקדמות. PlanCake ממיר אז כל קובץ כזה ל-UTF-8 ברגע שתפתחו אותו ומודיע לכם, לדוגמה „הקובץ הומר מ-Windows-1251 ל-UTF-8.” רק הקידוד משתנה; הטקסט וסופי השורות נשארים אותו הדבר.

לפעמים PlanCake לא יכול לדעת בוודאות איזה קידוד קובץ משתמש בו. קובץ כזה נשאר תמיד לקריאה בלבד, לא משנה מה ההגדרה אומרת: „לא ניתן לזהות את הקידוד של קובץ זה, ולכן הוא נפתח לקריאה בלבד ולעולם לא ישתנה. לא ניתן להוסיף לו הערות.” זהו כלל נחרץ. כתיבה לקובץ שלא נקרא נכון הייתה הורסת את התווים ש-PlanCake לא הצליח לפענח, ו-PlanCake לעולם לא עושה זאת.

ההגדרה שפת מסמך היא אחד הרמזים ש-PlanCake משתמש בהם כדי לזהות קידוד ישן, כך שקביעתה לשפה שבה כתובים הקבצים הישנים שלכם עוזרת.

הגדרות

הקישו Ctrl+פסיק, או בחרו הגדרות בתפריט קובץ. ההגדרות נמצאות בשלוש לשוניות, כללי, הערות ומתקדם; לחצו על לשונית, או עברו ביניהן עם Ctrl+Tab ו-Ctrl+Shift+Tab. לחצו אישור כדי להחיל את השינויים שלכם — הם נכנסים לתוקף מיד, בלי להפעיל את PlanCake מחדש — או ביטול (Escape) כדי לבטל אותם.

כללי

שפת ממשק

שפת התפריטים, תיבות הדו-שיח וההודעות: English, Русский (רוסית), Українська (אוקראינית), Français (צרפתית), עברית או Deutsch (גרמנית). שפת המערכת, ברירת המחדל, עוקבת אחר שפת ה-Windows שלכם, ומשתמשת באנגלית אם Windows בשפה ש-PlanCake לא כולל. בעברית, כל החלון מסודר מימין לשמאל. תוכלו גם לעבור בין שפות משפת ממשק בתפריט תצוגה. הגדרה זו לא משנה את שפת המסמך.

שפת מסמך

השפה ש-PlanCake מניח שמסמך שנפתח כעת כתוב בה. ברירת מחדל: אנגלית. היא לעולם לא עוקבת אחר שפת הממשק או אחר Windows. ראו שפת המסמך.

כאשר הקובץ משתנה בדיסק

טען אותו מחדש (ברירת המחדל) טוען את הקובץ מחדש מיד כשמשהו אחר משנה אותו. שאל לפני טעינה מחדש שואל אתכם קודם. ראו כאשר הקובץ משתנה מחוץ ל-PlanCake.

שאל לפני מחיקת הערה

פעיל כברירת מחדל. כבו אותו כדי למחוק הערות בודדות בלי שאלה. מחק את כל ההערות תמיד שואל.

שאל לפני סימון משימה או ביטול הסימון שלה

פעיל כברירת מחדל. כבו אותו כדי לסמן משימות בלחיצה אחת או הקשה אחת.

הצג את רשימת ההערות

פעיל כברירת מחדל. כבו אותו כדי להסתיר את רשימת ההערות בחלון זה ובכל שאר החלונות. זו אותה הגדרה כמו רשימת הערות בתפריט תצוגה: שינוי של אחת מהן משנה גם את השנייה.

בדוק עדכונים בעת ההפעלה

פעיל כברירת מחדל. PlanCake בודק פעם אחת כשהוא מופעל ונשאר שקט אלא אם יש גרסה חדשה.

בדיקת עדכונים ברקע

באיזו תדירות PlanCake בודק שוב בזמן שהוא ממשיך לרוץ: פעם ביום, כל 3 ימים, פעם בשבוע (ברירת המחדל), פעם בחודש או אף פעם. אף פעם מכבה רק את הבדיקות החוזרות האלה, לא את הבדיקה בהפעלה.

הערות

סמן פתיחה

הטקסט שבו הערה מתחילה בקובץ. ברירת מחדל: [usernote]. הוא לא יכול להיות ריק, לא יכול להתחיל או להסתיים ברווח או במירכאות כפולות, ולא יכול להכיל מעבר שורה.

סמן סגירה (השאירו ריק לסמן יחיד שנמשך עד סוף השורה)

הטקסט שבו הערה מסתיימת. ברירת מחדל: [/usernote]. הוא פועל לפי אותם הכללים וחייב להיות שונה מסמן הפתיחה. אם תשאירו אותו ריק, הערה נמשכת מסמן הפתיחה עד סוף השורה שלה; הערות הן אז תמיד באורך שורה אחת, וכל מעבר שורה שתקלידו בהערה הופך לרווח. אם הסמנים מפרים אחד מהכללים האלה, השורה שמתחתם מסבירה מדוע, החל מהמילה „שגיאה:”, וקורא מסך מקריא אותה ברגע שתעצרו את ההקלדה.

Enter או לחיצה על בלוק

מוסיף הערה (ברירת המחדל) פותח את תיבת הדו-שיח הוספת הערה. פותח את תפריט ההקשר מציג במקום זאת את התפריט של הבלוק, שבו בוחרים הוסף הערה או העתק טקסט של הבלוק; בחרו באפשרות זו אם אתם מוצאים את עצמכם מוסיפים הערות בטעות. לחיצה או Enter על הערה קיימת תמיד פותחים אותה לעריכה, ולחיצה ימנית, מקש יישומים ו-Shift+F10 תמיד פותחים את התפריט.

Enter בחלון ההערה (Ctrl+Enter עושה את ההפך)

שומר את ההערה היא ברירת המחדל. מתחיל שורה חדשה מתאים להערות ארוכות עם כמה פסקאות. בכל אפשרות שתבחרו, Ctrl+Enter עושה את הדבר ההפוך.

מתקדם

המר ל-UTF-8 בעת הפתיחה

כבוי כברירת מחדל, כך שקבצים בקידודים ישנים נפתחים לקריאה בלבד ולעולם לא משתנים. הפעילו אותו כדי ש-PlanCake ימיר קובץ שאינו ב-UTF-8 ל-UTF-8 בלי סימון סדר בתים (BOM) כשאתם פותחים אותו, כדי שתוכלו להוסיף הערות. ההמרה כותבת מחדש את הקובץ בדיסק. קובץ שאת הקידוד שלו PlanCake לא מצליח לזהות לעולם לא מומר. ראו קבצים שאינם ב-UTF-8.

עבודה משורת הפקודה

PlanCake יכול גם לעבוד בלי חלון. ארבע פקודות קוראות את ההערות בקובץ, בודקות אם נותרו כאלה, מסירות את כולן, או מייצאות את הקובץ ל-HTML. הן נועדו לסקריפטים ולעוזרי בינה מלאכותית: Claude משתמש בהן כדי לקרוא את ההערות שלכם על תוכנית ולוודא שכל אחת מהן טופלה.

כל פקודה פועלת לפי אותו תבנית:

plancake <command> <file> [options]

הקלידו plancake --help לרשימת הפקודות, או plancake list --help לאפשרויות של פקודה מסוימת. הפלט הוא UTF-8 בלי סימון סדר בתים (BOM). שגיאות נשלחות לפלט השגיאות, עם קוד יציאה 1. גם פקודה עם שגיאת הקלדה, כמו plancake chek, היא שגיאה כזו („פקודה לא מוכרת: chek. האם התכוונתם ל-check?”), במקום שייפתח חלון עם קובץ שאינו קיים.

הפקודות list, check ו-export לעולם לא משנות את קובץ ה-Markdown שלכם. רק clear עושה זאת.

הצגת ההערות

plancake list plan.md

זה מדפיס שורה אחת לכל הערה: השורות של ההערה, השורות של הבלוק שאחריו היא באה, תחילת אותו בלוק, וההערה עצמה. השורות ממוספרות החל מ-1, כמו בעורך טקסט. מעברי שורה בתוך הערה מוצגים כלוכסן.

43-43 after 41-42 "Back up the database before you run the migration.": Also back up the uploads folder.

הערה שלפני הבלוק הראשון בקובץ אינה באה אחרי אף בלוק, והשורה שלה אומרת זאת:

1-1 at the start: Read the whole plan before you start.

תבנית זו נועדה לסקריפטים, כך שהמילים והפיסוק הקבועים שלה — „after”, „at the start”, המקף, המירכאות — נשארים באנגלית לא משנה מה שפת הממשק שלכם.

הוסיפו --json עבור JSON: רשימה של אובייקטים עם השדות noteStartLine, noteEndLine, blockStartLine, blockEndLine, blockKind, blockExcerpt ו-text. השורות ממוספרות החל מ-1. הערך של blockKind הוא paragraph, heading, listItem, code, tableRow, או start עבור הערה שלפני הבלוק הראשון; אצלה blockStartLine ו-blockEndLine הם null, ו-blockExcerpt ריק. הוסיפו -o (או --output) ושם קובץ כדי לכתוב את התוצאה לקובץ במקום למסך:

plancake list plan.md --json -o notes.json

ייצא הערות בתפריט קובץ שומר את אותו JSON מהחלון.

בדיקה אם נותרו הערות

plancake check plan.md

זה מדפיס את מספר ההערות, כגון 2 הערות, ומסתיים עם קוד יציאה 0 כשאין אף אחת, 3 כשיש כמה, ו-1 כשלא ניתן היה לקרוא את הקובץ. סקריפט יכול להבחין בין שלושת המקרים: הושלם, עדיין יש הערות פתוחות, משהו השתבש.

מחיקת כל ההערות

plancake clear plan.md

זה מסיר כל הערה מהקובץ ומדפיס כמה הוסרו, לדוגמה הוסרו 2 הערות. עבור קובץ בקידוד ישן, clear פועל לפי הגדרת ההמרה: כאשר ההמרה כבויה, או שהקידוד לא ניתן לזיהוי, הפקודה מסרבת לשנות קובץ שיש בו הערות ומסבירה מדוע. הוסיפו --convert כדי להמיר קובץ כזה ל-UTF-8 בהרצה הזו, ללא קשר להגדרה; קובץ שהקידוד שלו לא ניתן לזיהוי עדיין לעולם לא משתנה.

plancake clear old-plan.md --convert

ייצוא ל-HTML

plancake export plan.md -o plan.html

זה כותב עמוד אינטרנט עצמאי של המסמך עם ההערות שלו מסומנות בבירור, לשיתוף עם מישהו שלא משתמש ב-PlanCake. לעמוד יש עיצוב מובנה ואין בו סקריפטים. האפשרות -o נדרשת. שפת העמוד היא שפת המסמך מההגדרות; כדי להשתמש בשפה אחרת, הוסיפו --lang וקוד שפה, כגון --lang fr. כותרת העמוד היא הכותרת הראשונה של המסמך, או שם הקובץ אם אין לו כזו. תמונות שהן קבצים במחשב שלכם, כמו ![Diagram](diagram.png) לצד התוכנית, נכללות בתוך העמוד, כך שהוא מציג אותן בכל מקום שבו הוא נפתח; תמונה גדולה מ-10 MB, או בתיקייה משותפת ברשת של מחשב אחר, אינה נכללת. תמונות מהאינטרנט נשארות קישורים.

שימוש בסמנים אחרים להרצה בודדת

כברירת מחדל הפקודות משתמשות בסמנים מההגדרות. כדי להשתמש באחרים להרצה בודדת, הוסיפו:

--open-marker <text>

הסמן שבו הערה מתחילה.

--close-marker <text>

הסמן שבו הערה מסתיימת.

--single-token

להערות אין סמן סגירה, והן מסתיימות בסוף השורה שלהן. לא ניתן לשלב זאת עם --close-marker.

plancake check plan.md --open-marker "!NOTE!" --single-token

PowerShell ו-cmd לא ממתינים

PlanCake הוא תוכנית Windows עם חלון, ו-PowerShell או שורת הפקודה אינטראקטיביים לא ממתינים לתוכניות כאלה שיסתיימו. כשאתם מקלידים פקודה בשורת הפקודה, ייתכן שהיא תחזור לפני שהפלט מופיע; הפלט מופיע אז מתחתיה. הוא שלם — פשוט מאוחר.

פלט שמועבר בצינור (pipe) או נלכד תמיד שלם, כי המעטפת (shell) ממתינה לו. זה המצב ב-bash, כשאתם מעבירים בצינור לפקודה אחרת, ובקריאות הכלים של Claude עצמו.

בסקריפטים של PowerShell יש מלכודת אחת: הקצאת הפלט למשתנה אינה העברה בצינור. $notes = plancake list plan.md לא ממתינה, והיא משאירה את $LASTEXITCODE ריק. העבירו את הפקודה בצינור במקום זאת, או הריצו אותה דרך cmd:

$notes = plancake list plan.md | Out-String
plancake check plan.md | Out-Host
$LASTEXITCODE

cmd /c "plancake check plan.md"

סקירת תוכנית עם Claude

כך מתחברים החלקים כאשר Claude כותב תוכנית ומבקש מכם לסקור אותה. אתם פותחים את התוכנית עם pk plan.md, קוראים אותה, ומשאירים הערות בכל מקום שבו אתם חולקים או רוצים שינויים. כשאתם אומרים ל-Claude שסיימתם, הוא מריץ plancake list plan.md --json כדי לקרוא את ההערות שלכם עם הבלוקים המדויקים שאליהם הן מתייחסות, מעבד מחדש את התוכנית, ומסיר את ההערות שבהן טיפל. plancake check plan.md מוודא ששום דבר לא נותר.

אם אתם משתמשים בתוספי Debussy עבור Claude Code, שלב הסקירה הידנית שלהם קורא הערות המסומנות בסמנים שבהגדרת noteMarkers של Debussy, שבה זוג סמנים נכתב כ-open...close. הסמנים המובנים כברירת מחדל של PlanCake, [usernote] ו-[/usernote], מתאימים למוסכמה הזו כמות שהם. ראו התיעוד של Debussy להוראות ההגדרה; המקור שלו נמצא ב-GitHub.

מדריך מקלדת ועכבר

קיצורים אלה קבועים; לא ניתן לשנות אותם. תוכלו גם לראות את כולם ב-PlanCake עצמו: בחרו קיצורי מקלדת בתפריט עזרה.

בכל מקום בחלון

במסמך

ברשימת ההערות

בתיבת הדו-שיח של ההערה

אם תקבעו את Enter בחלון ההערה למתחיל שורה חדשה, Enter ו-Ctrl+Enter מתחלפים.

מדריך התפריטים

לחצו על שם תפריט, הקישו Alt או F10 כדי להגיע לשורת התפריטים, או פתחו תפריט ישירות: Alt+ק עבור קובץ, Alt+ע עבור עריכה, Alt+ת עבור תצוגה, Alt+ה עבור הערות, Alt+ז עבור עזרה. פקודות שלא חלות באותו רגע — בטל כשאין מה לבטל, הערה הבאה בקובץ בלי הערות — אינן זמינות.

קובץ

עריכה

תצוגה

הערות

עזרה

תפריטי הקשר

פתחו תפריט הקשר בלחיצה ימנית, או עם מקש יישומים או Shift+F10.

עדכון PlanCake

PlanCake בודק אם יש גרסאות חדשות כשהוא מופעל ואז פעם בשבוע, ונשאר שקט אלא אם הוא מוצא כזו. כשיש גרסה חדשה, חלון מתאר אותה ומציע להתקין אותה; תוכלו גם לדלג על הגרסה הזו או להיזכר מאוחר יותר. תוכלו לשנות באיזו תדירות PlanCake בודק, או לכבות את הבדיקות, בהגדרות כלליות.

אם יש לכם כמה תוכניות פתוחות, רק חלון אחד מבצע את הבדיקות האוטומטיות האלה, כך שלא תוצע לכם אותה עדכון כמה פעמים.

כדי לבדוק מיד, בחרו בדוק עדכונים בתפריט עזרה. PlanCake מודיע לכם את התוצאה, לדוגמה „הגרסה של PlanCake עדכנית.”

הנתונים שלכם והפרטיות

ההערות שלכם נמצאות בקבצים שלכם

ל-PlanCake אין מסד נתונים ואין קבצים נסתרים עבור ההערות שלכם: כל הערה היא טקסט רגיל בתוך קובץ ה-Markdown שאליו היא שייכת. כל מה שמגבה את הקבצים שלכם — בקרת גרסאות, סנכרון בענן, עותק על דיסק USB — מגבה יחד איתם גם את ההערות שלכם. כדי לתת למישהו את ההערות שלכם, תנו לו את הקובץ.

הגדרות ויומנים

ההגדרות שלכם נמצאות בקובץ טקסט אחד, PlanCake.cfg:

• עם תוכנת ההתקנה: %APPDATA%\Oire\PlanCake\PlanCake.cfg
• ניידת: userdata\PlanCake.cfg, לצד plancake.exe

כדי להעביר את ההגדרות שלכם למחשב אחר, העתיקו את הקובץ הזה לאותו מקום שם. אותה תיקייה מכילה גם תיקיית logs, שרושמת מה PlanCake עשה ועוזרת כשאתם מדווחים על בעיה. קבצי העבודה של תצוגת המסמך נשמרים ב-%LOCALAPPDATA%\Oire\PlanCake בגרסה המותקנת, ובאותה תיקיית userdata בגרסה הניידת. מחיקת התיקיות האלה מאפסת את PlanCake לברירות המחדל שלו ולעולם לא נוגעת בקובצי ה-Markdown שלכם או בהערות שבהם.

מה עובר ברשת

PlanCake מתחבר לאינטרנט רק עבור שני דברים: הורדת קובץ כשאתם פותחים אחד מקישור, ובדיקת עדכונים. הוא לא שולח שום נתוני שימוש לשום מקום.

פתרון בעיות